ממה עשוי הבגד {סוג אריג} החייב בציצית

שולחן ערוך סימן ט סעיף א: אין חייב בציצית מן התורה אלא בגד פשתים או של צמר רחלים אבל בגדי שאר מינים אין חייבים בציצית אלא מדרבנן.

רמ"א: ויש אומרים דכולהו חייבים מדאורייתא והכי הלכתא.

ביאור: בתורה לא מפורש מאיזה אריג הבד צריך להיות בתורה כתוב "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם"{1}

איזה סוג אריג הבגד? דנו בזה בגמרא והפוסקים.

א1: יש דעה שכיוון שלא פירשה התורה איזה בגד כל הבגדים בכלל {2}.

א2: יש דעה שדורשת מסוף הפסוק "על ציצית הכנף" שלכאורה המילה כנף מיותרת שהרי כבר כתבה התורה במקום אחר "על כנפי בגדיהם" ואם כן היה מספיק לכתוב ונתנו על הציצית פתיל תכלת, בלא כנף , מזה שכתבה התורה כנף דורשים מין כנף דהיינו שעלינו לעשות את הציצית ממין כל כנף {בגד} אם מצמר הכנף אזי הציצית מצמר, אם ממשי הכנף אז ציצית ממשי ולפי זה יוצא שכל סוגי הבגדים חייבים בציצית מהתורה.

ג: ויש דעה {3} שמאחר שהתורה בפרשת נגעים פירשה בגד, "בבגד צמר או בבגד פשתים". {4}

לומדים מכאן שסתם בגד הכתוב בתורה הכוונה לבגדי צמר או פשתים ולכן גם בציצית שרשום בגד אין חייבים אלא בגדים אלו אבל בגדים אחרים העשויים מחומרים אחרים אינם חייבים בציצית מהתורה.

וא"כ בשו"ע הובאו שתי דעות אלו דעת הב"י כדעה ב, ודעת הרמ"א כדעה א.

ולפ"ז הנוהגים כדעת הב"י בדר"כ עדות המזרח ,וישנה דעה שהיות והב"י היה בא"י המרא דאתרא צריך לנהוג כמותו כל הנמצא בא"י , חייב מהתורה רק בגד צמר או פשתים.

ולנוהגים כרמ"א אשכנז גם שאר בגדים חייבים מהתורה.

הרמ"א מוסיף דהכי הלכתא.

ואף שכתב הרמ"א והכי הלכתא ראוי להחמיר כדעת הב"י ולעשות טלית גדול מצמר שבהם יקיים מצות ציצית מהתורה לפי כל הדיעות {5} {6} {7}

ולגבי טלית קטן

ונכון לנהוג כן לא רק בטלית גדול גם בטלית קטן, {8} ויש פוסקים שלא הקפידו על כך בטלית קטן {9}

הדברים נועדו להעיר לב המעיין ולא להלכה לענין הלכה כל אחד ישאל את רבו וינהג לפי דבריו,

מאת: "ואז אלם בשיר ירון"

---

1 במדבר ט"ו, ל"ח

2מנחות ל"ט: ע"ש בתוס ד"ה אף, לבוש, ע"ת א, חי"א י"א ה,

3 מנחות לט: תנא דבי רבי ישמאעל.

4 ויקרא י"ג מ"ז

5 א"ר ב:, כתבו הב"ח , מטה משה חלק ראשון אות ח, של"ה, מזמור לאסף, ארה"ח, משנ"ב ה, קצות השולחן סימן ו סעיף א.

6 האגור סימן ח, הרב ישעיה הראשון בתשובה ספר המכריע פח, יר"ש לא יעשה טלית אלא מצמר להוציא נפשיה מפלוגתיה הובא בב"י ובברכ"י א.

7 כתר שם טוב הובא במנהגי א"י הלכות ציצית סעיף ט, כתב בלונדון נוהגים בטלית של משי, ומנהג אמסטרדאם רובם ככולם בצמר וכן מנהג א"י.

8 א"ר חי"א ראוי להדר להיות לו אפילו טלית קטן מצמר שיקיים מצוה מהתורה לכל הדיעות. שו"ת אגרות משה חלק או"ח ח"א סימן ב: ודאי ראוי לבעל נפש להחמיר ללבוש ט"ק שכולו צמר אם אפשר להם לצאת כל הדעות. שו"ת אגרות משה חלק או"ח ח"ב סוס"י לדעת הרמב"ם ושו"ע ששאר מינים פטורין אף בימות הקיץ החמים אינו מקיים המצוה מהתורה וודאי יש לו להשתדל ללכת בבגד צמר. אבל לרמ"א שמכשיר בשאר בגדים יכול ללכת בבגד של שאר מינים ובאופן זה שאינו חיוב אלא הידור מצוה,יש לסמוך על הרמ"א שלא להחמיר לילך דווקא בצמר כיון שקשה לו מצד החום אבל מ"מ בעל נפש המחמיר תבא עליו ברכה. שו"ת אגרות משה חלק או"ח ח"ג סימן א כיון שלמצות ציצית עדיף בגד צמר שחייב בציצית מהתורה לכל השיטות יותר טוב גם בקיץ ללבוש ט"ק של צמר וכן אני נוהג. שו"ת אגרות משה חלק יור"ד ח"ג נ"ב יש ללבוש דווקא בגד צמר החייב בציצית מהתורה ואני בעצמי עושה כן למעשה שאני לובש אף בקיץ ט"ק שרק זה לכ"ע.

9 הגאון מוילנא מובא במעשה רב סימן י"ז , חזו"א מובא בשונה הלכות א, ספר דינים והנהגות ממרן בעל החזו"א פ"ב י"ב. ועל הטעם שהגר"א היה לבוש בט"ק של צמר גפן נכתבו כמה הסברים, א:ספר שיח מאליהו {נכד הגר"א נדפס בסידור הגר"א אישי ישראל השלם,בסוף ספר מעשה רב} אות ט"ו הובא בלק"ח סימן ח ס"ק כ"ד וכעין זה כתב הג"ר נפתלי הרץ בסידור הגר"א, נסתר, דף יז: בליקוטי דינים ותורף דבריהם: כי היה דרכם ללבוש כתנת מפשתן ואפשר שהגר"א חשש לדעה שלא ללבוש בגד צמר על בגד פשתן משום איסור שעטנז ללא הפסק ביניהם ,{צריך לציין שט"ק יש דעות לא ללבוש על גופו אלא ילבוש כתנת ועליו ילבש הט"ק}.ובשיח אליהו כתב כטעם זה שמעתי..... מתושבי וילנא שכן קיבלו הטעם מזקני וילנא מיודעי ומכירי רבינו ז"ל. ב: הגאון רבי שמואל מסלנט זצ"ל הובא בשיח אליהו,בסידור הגר"א, ספר הלכות הגר"א ומנהגיו והוא פירש שהגר"א הרי היה עטור בתפילין וטלית גדול כל היום כולו ,וא"כ את המצוה מהתורה קיים ע"י ט"ג ולכן רצה להרויח גם מצוה מדרבנן ולכן לבש מצמר גפן את הט"ק. ג: הגר"ח קנייבסקי זצ"ל אמר לרה"ג צבי כהן זצ"ל שהחזו"א זצ"ל אמר לו שהגר"א רצה לפרסם את ההלכה ששאר מיני בגדים חייבים בציצית ולא רק צמר ולכן לבש ט"ק מצמ"ג לפרסם שגם בזה יוצאים יד"ח , והוסיף החזו"א שמאחר והגר"א נהג כן גם אנו נוהגים כן. ד:בספר הלכות הגר"א ומנהגיו כתב ולענ"ד רצה להחמיר ללבוש בגד כמו שנהגו ללבשו ובגדים כאלו לבשו מצמר גפן דווקא שאין הרי דרך גם כיום לילך בבגד עשוי מצמר רק בימי החורף בתור סוודר או מעיל.