מאמר על סוגי הקשירות השונות פתילי לבן ותכלת אתר מזוזות ברמה.

מדריך קשירת ציצית המלא · MD

מדריך קשירת ציצית המלא – כל השיטות, כל המנהגים, כל המקורות

פתיחה – מה אומרת התורה?

מצוות ציצית נלמדת משני מקומות בתורה:

פרשת שלח (במדבר טו, לח–מ): "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת"

פרשת כי תצא (דברים כב, יב): "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ"

מה לומדים מהפסוקים? התורה מצווה על שני דברים: ציצית – גדיל חוטים בכל כנף, ופתיל תכלת – חוט כחול מיוחד שיש להכניס עם הלבן.

יסודות ההלכה (מסכת מנחות, פרק התכלת):

כמה חוטים: מכניסים 4 חוטים בנקב הכנף, מקפלים לשמונה. אחד מהם (ה"שמש") כורך את כולם.

חמישה קשרים: בין הכריכות קושרים קשרים כפולים; סך הכל 5 קשרים ו-4 מרווחים ביניהם (מנחות ל"ח–מ"א; תנחומא, פ' קרח י"ב).

קשר לכל חוליה: "אמר רבא שמע מינה קשר לקשור על כל חוליה וחוליה" (מנחות ל"ח).

אורך הכריכות והחוטים: "אמר רב הונא אמר רב ששת אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב... ונויי תכלת גדיל ושני שלישי ענף" (מנחות ל"ח).

חלק א – קשירות ציצית לבנה (ללא תכלת)

לפי הסדר המופיע בחנות:

1. ללא קשירה

קניית פתילים ללא קשירה למעדיפים לקשור בעצמם

2. קשירת החינוך – 10-5-6-5

זוהי הקשירה הספרדית הנפוצה ביותר. שמה נגזר משם ה' (י-ה-ו-ה): יו"ד=10, ה"א=5, וא"ו=6, ה"א=5 – סך הכריכות מהוות את גימטרייה של שם ה'.

אופן הקשירה:

קשר כפול

10 כריכות (כנגד "יוד")

קשר כפול

5 כריכות (כנגד "הא")

קשר כפול

6 כריכות (כנגד "וו")

קשר כפול

5 כריכות (כנגד "הא")

קשר כפול

סך הכל: 26 כריכות = גימטרייה של שם ה' (י-ה-ו-ה).

מי נוהג כך: יהודי מרוקו, תוניס, אלגיר, מצרים, ורוב הקהילות הספרדיות.

מקור: ספר החינוך, מצווה שפ"ו; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן יא, סעיף יד; כף החיים (רב יעקב חיים סופר), סימן יא, ס"ק סו.

3. קשירת הגר"א – 7-8-11-13

קשירה זו נקראת "קשירת אשכנזית" או "קשירת הגר"א" – על שם הגאון מווילנא (רבי אליהו מווילנא, 1720–1797) שנהג כך.

אופן הקשירה:

קשר כפול

7 כריכות

קשר כפול

8 כריכות

קשר כפול

11 כריכות

קשר כפול

13 כריכות

קשר כפול

סך הכל: 39 כריכות = גימטרייה של "ה' אחד" (ה'=26, אחד=13, סה"כ 39).

מי נוהג כך: יהודי אשכנז, גרמניה, פולין, הונגריה ומזרח אירופה.

מקור: רא"ש, הלכות ציצית, סימן יד; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן יא, סעיף יד; ביאור הגר"א, שם; משנה ברורה, סימן יא, ס"ק ע.

4. קשירת רב עמרם גאון – 13 חוליות לסירוגין

רב עמרם גאון (ראש ישיבת סורא, בבל, המאה ה-9) פסק שיש לקשור 7 או 13 חוליות (קבוצות של שלוש כריכות), שצבען משתנה לסירוגין בין תכלת ללבן. כאשר החוליה הראשונה והחוליה האחרונה הן חוליות לבנות.

7 או 13 חוליות – כל חוליה מורכבת מ-3 כריכות, עם קשר בסוף כל חוליה. הקשרים אינם כפולים אלא שהפתיל מוכנס מתחתם – ולפי שו"ת בנימין זאב הם קשרים כפולים.

מי נוהג כך: חלק מהקהילות הספרדיות הקדומות ומי שנוהג לפי פסיקת הגאונים.

מקור: סידור רב עמרם גאון; גאוניקה, ח"ב, עמ' 330–331; הובא בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן יא.

5. קשירת הראב"ד – 7 חוליות

הראב"ד (רבי אברהם בן דוד מפושקיירא, פרובנס, 1125–1198) סובר לקשור 7 חוליות (קבוצות של שלוש כריכות) שצבען משתנה לסירוגין בין תכלת ללבן. יש 5 קשרים כפולים בין חמשת הקשרים הכפולים בין כל אחד מארבעת הקשרים הראשונים וחוליה אחת.

אופן הקשירה:

קשר כפול

שתי חוליות לבן ואחת תכלת (ראשונה ואחרונה לבנות)

קשר כפול... וכן הלאה עד 7 חוליות

קשר כפול בסיום

מי נוהג כך: חלק ממשתמשי ציצית עם תכלת, ויהודים שנוהגים לפי פסיקת הראב"ד.

מקור: ראב"ד, השגות על הרמב"ם, הלכות ציצית, פרק א, הלכה ז; טור, אורח חיים, סימן יא.

6. קשירת ברסלב

חסידות ברסלב (על פי תורת רבי נחמן מברסלב, 1772–1810) נוהגת בקשירה בסדר 7-8-11-13 הדומה לאשכנזית, עם דגש מיוחד על כוונות רוחניות בשעת הקשירה.

אופן הקשירה:

זהה לאשכנזית: קשר כפול, 7 כריכות, קשר כפול, 8 כריכות, קשר כפול, 11 כריכות, קשר כפול, 13 כריכות, קשר כפול

עם דקדוק מיוחד בכוונות ובקשרים

מקור: ליקוטי מוהר"ן, תורה ז; שולחן ערוך הרב, סימן יא, כבסיס לחסידויות רבות.

7. קשירת רמב"ם – 13 חוליות

הרמב"ם (רבי משה בן מיימון, מצרים–ספרד, 1135–1204) מתאר שיטת קשירה ייחודית במשנה תורה.

אופן הקשירה:

אין קשרים כפולים כלל

קושרים 13 חוליות, כל חוליה = 3 כריכות

בסוף כל שלוש כריכות – תוחבים את חוט השמש בין הכריכות (במקום קשר)

בין חוליה לחוליה יש רווח גלוי

הכריכה הראשונה לבנה, כל שאר הכריכות בכל חוליה הן תכלת, כריכה אחרונה לבנה

מי נוהג כך: חלק מיהודי תימן ומי שפוסק כרמב"ם.

מקור: רמב"ם, משנה תורה, הלכות ציצית, פרק א, הלכות ז–ח; שו"ת הרמב"ם, סימן קלח.

8. קשירת רמב"ם – 7 חוליות

גרסה מקוצרת של שיטת הרמב"ם. בתימן יש מסורת לשנות בין 7 ל-13 חוליות – 7 בטלית קטן, 13 בטלית גדול. כל שאר פרטי הקשירה זהים לשיטת הרמב"ם 13 חוליות לעיל.

אופן הקשירה:

אין קשרים כפולים

7 חוליות, כל חוליה 3 כריכות

תחיבת שמש בסוף כל חוליה

רווחים בין חוליה לחוליה

מי נוהג כך: יהודי תימן בטלית קטן.

מקור: רמב"ם, משנה תורה, הלכות ציצית, פרק א, הלכה ז.

9. קשירה אשכנזית – 13-11-8-7

זוהי אותה קשירה אשכנזית בדיוק כמו קשירת הגר"א (7-8-11-13), רק שהמוצר מוצג בסדר ספירה הפוך מהכנף כלפי חוץ. הקשירה, המספרים והשיטה זהים לחלוטין.

אופן הקשירה:

זהה לגר"א לעיל – 5 קשרים כפולים עם 7, 8, 11, 13 כריכות ביניהם.

מקור: ראה קשירת הגר"א לעיל – שולחן ערוך, אורח חיים, סימן יא, סעיף יד; ביאור הגר"א.

10. קשירה ספרדית – טל 7-8-11-13

"טל" (ט"ל = 39) הוא הכינוי לקשירה בעלת 39 כריכות בסדר 7-8-11-13, אך בגרסה הספרדית שלה – כל כריכה קשורה בנפרד (לא חוליות רצופות).

ההבדל מהאשכנזית: באשכנזית כריכות רצופות; בספרדית – כל כריכה נקשרת בנפרד על ידי ליפוף החוט סביב עצמו.

אופן הקשירה:

קשר כפול

7 כריכות, כל אחת קשורה בנפרד

קשר כפול

8 כריכות, כל אחת קשורה בנפרד

קשר כפול

11 כריכות, כל אחת קשורה בנפרד

קשר כפול

13 כריכות, כל אחת קשורה בנפרד

קשר כפול

סך הכל: 39 כריכות = "ה' אחד".

מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן יא, סעיף יד; בן איש חי, שנה א', פרשת לך לך, אות א; כף החיים, סימן יא.

11. קשירת חב"ד-ראדזין

חב"ד: 39 כריכות מחולקות לקבוצות של 3, עם רווח קטן בין כל קבוצה לקבוצה. בחוליה הראשונה: 3+3+1=7, בשנייה: 3+3+2=8, בשלישית: 3+3+5=11, ברביעית: 3+3+7=13. כל קבוצה של 3 ליפופים מופרדת על-ידי הכנסת פתיל התכלת לעצמם כדי לחברם יחד.

ראדזין: האדמו"ר מראדזין (רבי גרשון חנוך ליינר, 1839–1891) החזיר את התכלת ב-1887. הקשירה מבוססת על 7-8-11-13 עם תכלת לפי שיטת הראב"ד, עם קשר כפול בתחילה ובסוף וחוליה של לבן וחוליה של תכלת ושוב חוליה של לבן וחוליה תכלת וחוליה של לבן וקשר כפול. יש בסה"כ 7 חוליות ו-5 קשרים.

מקור: שולחן ערוך הרב (רבי שניאור זלמן מלאדי), אורח חיים, סימן יא, סעיף לא; "עין התכלת" לאדמו"ר מראדזין.

12. קשירת בן איש חי תכלת

הבן איש חי (רבי יוסף חיים מבגדד, 1832–1909) מקבל את עיקרון הרמב"ם שהכריכות והחוליות צריכות להיות של תכלת. עם זאת, הוא מחלק את החוליות על מנת לעמוד בגימטרייה המספרית של התנ"כומא. הוא מחלק בין 5 קשרים כפולים על מנת לעמוד בגימטרייה המספרית של התנ"כומא שמצריכה להגיע ל-613.

אופן הקשירה:

13 חוליות בסדר 7-8-11-13

כל חוליה = 3 כריכות

בין כל קבוצת כריכות קשר המפריד

התכלת כרוכה לפי שיטת הרמב"ם – כל הכריכות תכלת למעט הראשונה והאחרונה בכל חוליה

מי נוהג כך: יוצאי עיראק, בגדד, ורבים מקהילות המזרח.

מקור: בן איש חי, שנה א', פרשת לך לך, אות א; כף החיים, סימן יא, ס"ק פ"ו.

חלק ב – קשירות עם פתיל תכלת

מבוא – כללי קשירת ציצית עם תכלת

מספר חוטי תכלת בכל כנף – בראשונים קיימות שלש דעות לגבי היחס בין מספר חוטי הלבן למספר חוטי התכלת:

צבע התכלת – מאין הוא בא? שתי שיטות, שני חלזונות

מה אומרים חז"ל?

הגמרא במסכת מנחות (דף מ"ד, א') מתארת את מקור התכלת במילים הבאות:

"חילזון – זהו גופו דומה לים, וברייתו דומה לדג, ועולה אחת לשבעים שנה, ובדמו צובעין את התכלת, לפיכך דמיו יקרים"

(תוספתא, מסכת מנחות)

וכן נפסק להלכה: "תכלת אינה כשרה אלא מן החילזון" (תוספתא, מסכת מנחות).

במשך כ-1,300 שנה אבד הידע מהו אותו חילזון, ויהודים קשרו ציצית לבנה בלבד. בדורות האחרונים קמו שני זרמים עיקריים שניסו להחזיר את התכלת – כל אחד עם חילזון אחר.

שיטת ראדזין – הדיונון

בשנת תרמ"ז (1887) הכריז האדמו"ר מראדזין, רבי גרשון חנוך ליינר (1839–1891), שזיהה את החילזון המקראי: לדעתו מדובר בדיונון הרוקחים (Sepia officinalis), שחי בים התיכון ומפריש נוזל כהה. האדמו"ר חיבר שלושה ספרים בנושא – "ספר התכלת", "שפוני טמוני חול" ו"עין התכלת" – ובהם הביא ראיות מן הגמרא ומפוסקים לכך שהדיונון הוא החילזון האמיתי. אלפי חסידים החלו ללבוש ציצית עם תכלת לפי שיטתו.

הביקורת: כמה עשרות שנים לאחר מכן בדק הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (שלימים היה הרב הראשי האשכנזי הראשון של מדינת ישראל) את הצבע שהפיק האדמו"ר במעבדות כימיה, וקבע כי אין מדובר בצבע הנובע מהחילזון עצמו, אלא בצבע סינתטי המכונה "כחול פרוסי" – תרכובת כימית המתקבלת מחומרים המוספים לנוזל הדיונון. מסקנתו: הצבע אינו עומד בדרישות ההלכה.

כיום ממשיכים חסידי ראדזין וחלק מחסידי ברסלב לנהוג בשיטה זו.

מקורות: ר' גרשון חנוך ליינר, "ספר התכלת" (לובלין, תרמ"ח); "שפוני טמוני חול" (תרמ"ז); הרב י"א הרצוג, "Hebrew Porphyrology" – עבודת הדוקטורט, אוניברסיטת לונדון, תרפ"ד (1924).

שיטת "פתיל תכלת" – הארגמון קהה קוצים

בעבודת הדוקטורט שלו כתב הרב הרצוג כי המועמד הסביר ביותר להיות חילזון התכלת הוא ארגמון קהה קוצים (Murex trunculus) – חילזון ימי בעל קונכייה המצוי בים התיכון. אולם הרב הרצוג עצמו דחה את הזיהוי, מפני שלא הצליח להפיק ממנו צבע כחול – אלא רק סגול.

הפריצה הגדולה הגיעה בשנת תשמ"ה (1985), כאשר פרופ' אוטו אלסנר ממכון שנקר לסיבים גילה באקראי כי ניתן להפיק צבע כחול טהור מהארגמון – אך רק אם תמיסת הצבע נחשפת לאור השמש בנקודה מדויקת בתהליך הצביעה. גילוי זה פתח את הדלת.

בשנת תשמ"ח (1988) הוקמה עמותת "פתיל תכלת" על ידי ד"ר צבי קורן ופרופ' אהוד שפניר, שהחלו לייצר תכלת מהארגמון בתהליך המבוסס על שיטה קדומה. הצבע שמתקבל דומה לשמים – כחול–תכלת – ועמיד בפני בדיקות כימיות ואריכיאולוגיות.

הראיות לטובת הארגמון:

ממצאים ארכיאולוגיים: שברי קונכיות ארגמון נמצאו בחפירות בטבריה, בית שאן וחוף הכרמל – באזורים שידועים כמרכזי צביעה יהודיים עתיקים

פסיפסים מבתי כנסת עתיקים מתארים חילזון עם קונכייה – המתאים לארגמון ולא לדיונון

הצבע שמתקבל מהארגמון זהה כימית לצבע שנמצא על גבי בגדי כהונה ופסיפסים מהתקופה הרומית

עמדת הפוסקים: שיטה זו קיבלה תמיכה מרבנים בולטים, בהם הרב יוסף שלום אליישיב זצ"ל (בחלק מתשובותיו), הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל, הרב עובדיה יוסף זצ"ל (בפסיקות מסוימות), ורבים מרבני הציונות הדתית. יחד עם זאת, חלק מפוסקי החרדים ממשיכים להסתייג.

מקורות: הרב י"א הרצוג, "Hebrew Porphyrology" (1924); פרופ' א' שפניר וד"ר צ' קורן, "התכלת" (עמותת פתיל תכלת, תשמ"ח); מסכת מנחות, דף מ"ד, א'; תוספתא, מסכת מנחות, פרק ט.

הרמב"ם (הל' ציצית פ"א הל' ו'): חצי חוט הוא תכלת והשאר לבן (לאחר קיפולם בכנף – חוט אחד מתוך שמונה הוא תכלת). הרמב"ם מפרש את הפסוק "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" כך: "הפתיל", שהוא החוט הנכרך מסביב ל"ציצית הכנף", שהוא הלבן, הוא לבדו צריך להיות תכלת.

הראב"ד (השגות, הל' ציצית פ"א הל' ו') והערוך (ערך תכלת): חוט אחד שלם הוא תכלת והשאר לבן (לאחר קיפולם בכנף – שניים מתוך שמונה הם תכלת). יסודם בספרי בפרשת שלח קט"ו.

רש"י (מנחות ל"ח, ד"ה התכלת) ותוספות (ד"ה בית שמאי): שני חוטים שלמים הם תכלת והשאר לבן (לאחר קיפולם בכנף – ארבעה מתוך שמונה חוטים).

החוליות: הגמרא קובעת כי חוליה מורכבת משלושה פיתולים (מנחות ל"ח). וכמה שיעור חוליא? תניא, רבי אומר "לא יפחות משבע ולא יוסיף על שלש עשרה. הפוחת לא יפחות משבע – כנגד שבעה רקיעים, והמוסיף לא יוסיף על שלש עשרה – כנגד שבעה רקיעים וששה אוירים שביניהם" (מנחות ל"ח).

נחלקו הראשונים למה מתייחסים המספרים שבע עד שלש עשרה. כל אחת מהשיטות הללו נעשית על ידי שלושה ליפופים כפי שאמר מרי"ב. כאשר אין תכלת, לא נהוג לעשות את החוליות האמורות, אך בזמן שיש ציצית עם תכלת קיים המושג חוליה.

צבע הכריכות:

רב עמרם גאון (גאוניקה, ח"ב, עמ' 330–331): סובר שהחוליה הראשונה הבאה אחריה לבנה, הבאה אחריה תכלת, וכן כורכים לסירוגין או שבע עשרה חוליות.

הראב"ד (השגות, הל' ציצית פ"א הל' ז'): סובר שכל הכריכות בכל חוליה הן לבן ותכלת לסירוגין.

הרמב"ם (הל' ציצית פ"א:הל' ב'–ג'): סובר שהכריכה הראשונה של החוליה הראשונה והכריכה האחרונה של החוליה האחרונה הן לבן, כל יתר הליפופים הם תכלת.

קשר יחיד או כפול: קיימת מחלוקת לגבי טבעו של הקשר בציצית. הגאונים (גאוניקה, ח"ב, עמ' 331) סוברים שהקשר הוא חוט שנתחב מתחתיו. לפי רבנו חנואל, הקשר נעשה על-ידי ליפוף חוט אחד מסביב לכל יתר החוטים. המרדכי סובר שיש לקשור את ארבעת החוטים בארבעת החוטים האחרים ולכן מחייב קשר כפול.

הקשרים – קשר עליון: "ואמר רבא שמע מינה קשר עליון דאורייתא" (מנחות ל"ח). רש"י ותוספות שם מביאים שתי אפשרויות לגבי מיקומו של קשר עליון זה: סמוך לבגד כדי לחבר את הציצית לבגד, או בסיום כל הכריכות כדי לחזקן שלא יפרדו.

סדר שיטות התכלת לפי האתר:

א. רב עמרם גאון

לפי רב עמרם גאון יש לקשור בין 7 ל-13 חוליות (קבוצות של שלוש כריכות) שצבען משתנה לסירוגין בין תכלת ללבן, כאשר החוליה הראשונה והחוליה האחרונה הן חוליות לבנות.

אופן הקשירה:

קשר בתחילה ובסוף

7 או 13 חוליות של 3 כריכות

הצבעים מתחלפים לסירוגין: לבן, תכלת, לבן, תכלת...

החוליה הראשונה והאחרונה – לבן

הקשרים אינם כפולים, אלא שהפתיל מוכנס מתחתם

מקור: סידור רב עמרם גאון; גאוניקה, ח"ב, עמ' 330–331.

ב. הראב"ד ורב נטרונאי גאון

שיטה זו מגדירה חוליה כקבוצה של בין 7 ל-13 ליפופים כפולים, יש 5 קשרים כפולים בין כל אחד מארבעת הקשרים הכפולים. כל הליפופים בין הקשרים מתחלפים לסירוגין בין לבן לתכלת. הליפוף הראשון והאחרון – לבן.

אופן הקשירה:

קשר כפול

7 ל-13 ליפופים המתחלפים לסירוגין (לבן, תכלת, לבן...)

הליפוף הראשון והאחרון – לבן

5 קשרים כפולים בסך הכל

מקור: ראב"ד, השגות על הרמב"ם, הלכות ציצית, פרק א, הלכה ז; רב נטרונאי גאון, תשובות הגאונים.

ג. בעלי התוספות (ראב"ד 7)

לפי בעלי התוספות יש לקשור 7 חוליות (קבוצות של שלוש כריכות) שצבען משתנה לסירוגין בין תכלת ללבן, כאשר החוליה הראשונה והחוליה האחרונה הן חוליות לבנות. 7 חוליות אלה מחולקות בין חמשת הקשרים הכפולים בין כל אחד מארבעת הקשרים הראשונים וחוליה אחת.

באופן הבא: שתי חוליות לבן, אחת לבן ואחת תכלת, ושוב חוליה של לבן וחוליה תכלת וחוליה של לבן וקשר כפול. יש בסה"כ 7 חוליות ו-5 קשרים.

מקור: תוספות, מנחות ל"ח, ד"ה "בית שמאי"; ראב"ד, השגות, הלכות ציצית, פרק א, הלכה ו'.

ד. הרב שכטר

הגמרא קובעת כי חוליה מורכבת משלושה פיתולים. הרמב"ם נכתב "לא יפחות מ-7 ולא יוסיף על 13". לא ברור אם הצהרה זו מתייחסת למספר החוליות, או אם היא מתנגשת עם הקביעה הקודמת – כלומר האם חוליה צריכה להיות בין 7 ל-13. הרב שכטר מציב את המחמירה בעמדה המחמירה.

אופן הקשירה:

13 חוליות (קבוצות של 3)

משתנות לסירוגין בין לבן לתכלת

5 קשרים כפולים בין חמשת הקשרים הכפולים

ארבע חוליות לשני מן הקשרים הראשונים וחוליה אחת בין הקשר הרביעי לאחרון

מקור: שיעורים של הרב הרשל שכטר, ישיבה אוניברסיטי, ניו יורק; בהסתמך על מנחות ל"ח ועל הרמב"ם, הלכות ציצית, פרק א, הלכה ז.

ה. טל 7-8-11-13 אשכנזי

זו השיטה הסטנדרטית לקשירת ציצית ללא תכלת. חלוקת הכריכות נועדה להזכיר את השימוש בתכלת – במיוחד בתחילה, יש בין 7 ל-13 פיתולים בכל חוליה.

אופן הקשירה:

קשר כפול, 7 כריכות, קשר כפול

8 כריכות, קשר כפול

11 כריכות, קשר כפול

13 כריכות, קשר כפול

כל הכריכות הן של תכלת למעט הראשונה והאחרונה שיהיו של תכלת (בדומה לשיטת הרמב"ם)

מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן יא, סעיף יד; ביאור הגר"א, שם; משנה ברורה, סימן יא, ס"ק ע.

ו. ראדזין וחב"ד – האריז"ל

לפי שיטת האדמו"ר מראדזין המבוססת על שיטת האר"י – יש לקשור 4 חוליות עם מספר כריכות משתנה: 7, 8, 11 ו-13. הנמצאות בין קשר כפול אחד למשנהו. כל הליפופים הם בתכלת מהליפוף הראשון ועד האחרון. יש 5 קשרים. כל קבוצה של 3 ליפופים מופרדת על-ידי הכנסת פתיל התכלת לעצמם כדי לחברם יחד.

מקור: שיטת האר"י: שער הכוונות, דרוש ציצית; פרי עץ חיים, שער הציצית, פרק א. שיטת ראדזין: "עין התכלת", האדמו"ר מראדזין; שולחן ערוך הרב, סימן יא, סעיף לא.

ז. הבן איש חי

הבן איש חי מקבל את עיקרון הרמב"ם שהכריכות והחוליות צריכות להיות של תכלת. עם זאת, הוא מחלק את החוליות על מנת לעמוד בגימטרייה המספרית שמצריכה להגיע ל-613.

אופן הקשירה:

13 חוליות בסדר 7-8-11-13

כל חוליה = 3 כריכות

בין כל קבוצת כריכות: קשר המפריד

כריכות תכלת למעט הראשונה והאחרונה בכל חוליה (לפי הרמב"ם)

5 קשרים כפולים

מקור: בן איש חי, שנה א', פרשת לך לך, אות א; כף החיים (רב יעקב חיים סופר), סימן יא, ס"ק פ"ו.

ח. טל 7-8-11-13 ספרדי

זו השיטה הסטנדרטית לקשירת ציצית ללא תכלת. חלוקת הכריכות נועדה להזכיר את השימוש בתכלת. בגרסה הספרדית – כל כריכה נקשרת בנפרד על ידי ליפוף.

אופן הקשירה:

קשר כפול, 7 כריכות (כל אחת קשורה בנפרד), קשר כפול

8 כריכות (כל אחת קשורה), קשר כפול

11 כריכות (כל אחת קשורה), קשר כפול

13 כריכות (כל אחת קשורה), קשר כפול

הכריכות הן של תכלת למעט הראשונה והאחרונה

מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן יא, סעיף יד; בן איש חי, שנה א', פרשת לך לך, אות א.

ט. הגר"א

לפי הגר"א יש לכרוך 13 חוליות (קבוצות של שלוש כריכות) שצבען משתנה לסירוגין בין לבן לתכלת, כאשר החוליה הראשונה והאחרונה הן חוליות לבנות. 13 חוליות אלה מחולקות בין חמשת הקשרים הכפולים בין כל אחד מארבעת הקשרים הראשונים וחוליה אחת בין הקשר הרביעי לאחרון.

באופן הבא: ארבע חוליות בין כל אחד מארבעת הקשרים הראשונים וחוליה אחת בין הקשר הרביעי לאחרון.

מקור: ביאור הגר"א, אורח חיים, סימן יא; הובא בפוסקים האשכנזיים.

י. בעל ספר החינוך

לפי החינוך יש לקשור 13 חוליות (קבוצות של שלוש כריכות) שצבען משתנה לסירוגין בין לבן לתכלת, כאשר החוליה הראשונה והאחרונה הן חוליות לבנות. 13 חוליות אלה מחולקות בין חמשת הקשרים הכפולים בין כל אחד מארבעת הקשרים הראשונים ארבע חוליות ובין הקשר הרביעי לאחרון.

באופן הבא: שלוש חוליות בין כל אחד מארבעת הקשרים הראשונים ואחד בין הקשר הרביעי לאחרון.

מקור: ספר החינוך, מצווה שפ"ו; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן יא.

יא. רמב"ם 7

הרמב"ם הבין את הפסוק "ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת" כהוראה לכרוך את פתיל התכלת על ציצית הכנף. לכן כל הליפופים הם מהליפוף הראשון ועד האחרון. כל שבסוף הקשר, 7 או 13 חוליות שבסוף הקשר ולהפריזן אחת מהשניה. ליהודי תימן יש מסורת לשקיים גם ציצית ללא תכלת של כל קשירה כל חוליה בנפרד באופן מיוחד.

אופן הקשירה:

אין קשרים כפולים

7 חוליות, כל חוליה = 3 כריכות

כל הכריכות תכלת למעט הראשונה והאחרונה

תחיבת שמש בסוף כל חוליה (במקום קשר)

רווחים גלויים בין חוליה לחוליה

מקור: רמב"ם, משנה תורה, הלכות ציצית, פרק א, הלכה ז.

יב. רמב"ם 13

אופן הקשירה:

אין קשרים כפולים

13 חוליות, כל חוליה = 3 כריכות

כל הכריכות תכלת למעט הכריכה הראשונה של החוליה הראשונה והכריכה האחרונה של החוליה האחרונה – שהן לבן

תחיבת שמש בסוף כל חוליה (במקום קשר)

רווחים גלויים בין חוליה לחוליה

צורת החוליה נשמרת באמצעות קשר מיוחד

מקור: רמב"ם, משנה תורה, הלכות ציצית, פרק א, הלכות ו–ח; שו"ת הרמב"ם, סימן קלח.

יג. תוספות

קשר כפול בתחילה ובסוף וחוליה של לבן וחוליה של תכלת ושוב חוליה של לבן וחוליה תכלת וחוליה של לבן וקשר כפול. יש בסה"כ 7 חוליות ו-5 קשרים.

אופן הקשירה:

קשר כפול

חוליה לבן, חוליה תכלת (× חוזר)

חוליה לבן בסוף

קשר כפול

סה"כ 7 חוליות

מקור: תוספות, מנחות ל"ח, ד"ה "בית שמאי".

יד. ראדזין/חב"ד – האר"י

לפי שיטת האדמו"ר מראדזין המבוססת על שיטת האר"י – לקשור 4 חוליות עם 7, 8, 11 ו-13 כריכות. יש 5 קשרים. כל קבוצה של 3 ליפופים מופרדת על-ידי הכנסת פתיל התכלת לעצמם כדי לחברם יחד.

מקור: שיטת האר"י: שער הכוונות, דרוש ציצית; פרי עץ חיים, שער הציצית. שיטת ראדזין: "עין התכלת" לאדמו"ר מראדזין.

טו. הראב"ד

ע"פ הרב נטרונאי גאון – 5 קשרים, בין כל קשר 7 עד 13 כריכות כאשר כל כריכה של צבע מתחלף לסירוגין בין לבן לתכלת. הצבע השלישי והשישי מספר הכריכות אינו מוגדר. וכן לא לגמרי ברור האם הצבעים מתחלף לסירוגין בין לבן או הם כולן לבן.

מקור: ראב"ד, השגות על הרמב"ם, הלכות ציצית, פרק א, הלכה ז; רב נטרונאי גאון, תשובות הגאונים.

לסיכום

"וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (במדבר טו, מ)

כל שיטה נושאת עמה עומק הלכתי וקבלי, ומייצגת את מסורת האבות של כל קהילה. מיעטים הם הפוסקים שביארו את קשירת הציצית במלואה. רובם דנים רק בפרטים מסוימים, ובפרטים אחרים אינם נוגעים כלל ועיקר. הרשימה אינה ממצת את כל השיטות הקיימות.

קשירת ציצית – סוגי קשירה לפי מנהגים שונים

רוצה לרכוש ציצית מוכנה עם הקשירה המתאימה למנהגך? באתרנו תמצאו טליתות וציציות עם קשירה ספרדית, אשכנזית, חב"ד, בן איש חי ועוד – כולן עם פתילים באיכות גבוהה, כשרות למהדרין.

נערך על ידי "ואז אלם בשיר ירון"